בליבה של פיאצה נאבונה, אחת הכיכרות המרהיבות והאהובות ביותר ברומא, ניצבת מזרקת ארבעת הנהרות (Fontana dei Quattro Fiumi) – יצירת מופת ברוקית שמושכת אליה מיליוני מבקרים מדי שנה.

מדובר ביותר מסתם מזרקה, זוהי יצירת אמנות מורכבת, סיפור היסטורי ופוליטי, ואחת הדוגמאות המרשימות ביותר לגאונותו של האמן ג'אן לורנצו ברניני, האדריכל והפסל שעיצב מחדש את פניה של רומא במאה ה-17.

יצירה של גאון: ברניני והברוק הרומאי

מזרקת ארבעת הנהרות נבנתה בשנים 1648-1651 על פי הזמנת האפיפיור אינוצנטיוס העשירי פמפילי, שארמון משפחתו (ארמון פמפילי) ניצב כ-100 מטרים מהכיכר. האפיפיור ביקש ליצור מונומנט מרשים שיציין את כוחו ויפאר את משפחתו, ובחר בברניני – גדול אמני הברוק – למשימה זו.

היצירה נחשבת לאחת משיאי הברוק הרומאי – סגנון אמנותי המתאפיין בדרמטיות, תנועה, דינמיות ועושר של פרטים. ברניני, שהיה בשיא כוחו היצירתי, הצליח בתכנון המזרקה לשלב אדריכלות, פיסול והנדסת מים באופן חסר תקדים, תוך יצירת "תיאטרון אורבני" מרהיב שמושך את העין מכל זווית ומעורר תגובה רגשית בצופה.

סמליות עולמית: ארבעת הנהרות מרחבי הגלובוס

במרכז המזרקה מתנשא אובליסק מצרי עתיק שנוצר במקור לכבוד הקיסר דומיטיאנוס, ומסביבו פסלי ענק המייצגים ארבעה נהרות גדולים מארבע היבשות שהיו ידועות באותה תקופה:

• הדנובה (אירופה) – מיוצג על ידי דמות המביטה לעבר בניין הכנסייה שממול.
• הגנגס (אסיה) – מזוהה על ידי הרמת משוט ארוך.
• הנילוס (אפריקה) – פניו מכוסות, ככל הנראה כסמל לכך שמקור הנהר לא היה ידוע באותה תקופה.
• ריו דה לה פלטה (אמריקה) – נראה כאילו הוא נרתע או מגן על עצמו, בפוזה דרמטית במיוחד.

סביב הדמויות האנושיות של הנהרות שזורים בעלי חיים כמו אריה, סוס, דולפין ונחש, וכן צמחייה אופיינית לכל יבשת.

במרכז ההרכב, בסיס האובליסק מעוצב כסלע חלול עם חללים רבים, ממנו נשפכים המים לבריכה שלמטה, יוצרים אפקט של מערה טבעית. מעל הדמויות ומסביב לבסיס האובליסק מופיע סמל משפחת פמפילי – יונה עם ענף זית בפיה – המשולב בתכנון המזרקה כולה.

אם יש לכם אפשרות אז כדאי מאוד להצטרף לסיור שבו תקבלו הסברים על המזרקה ועל הכיכר, אחד הסיורים הפופולריים הוא סיור בין ערביים שעובר במדרגות הספרדיות, במזרקת טרווי, בפנתיאון ובפיאצה נאבונה.

יריבות אמנותית ואגדות עירוניות

אחת האגדות המפורסמות ביותר סביב המזרקה נוגעת ליריבות בין ברניני לבין האדריכל פרנצ'סקו בורומיני, שתכנן את הכנסייה הסמוכה, סנטה אגנסה אין אגונה. לפי האגדה, הדמות המייצגת את הנילוס מכסה את עיניה כדי לא לראות את החזית ה"מכוערת" של כנסיית בורומיני, בעוד דמות הריו דה לה פלטה מרימה את ידה כאילו היא חוששת שהכנסייה עומדת להתמוטט עליה.

האמת ההיסטורית מפריכה את האגדה הזו – המזרקה הושלמה לפני שהכנסייה נבנתה, ואין עדויות שברניני התכוון להעביר מסר כזה. עם זאת, הסיפור הזה הפך לחלק בלתי נפרד מהפולקלור הרומאי ומדגים את האופן שבו אמנות יכולה לעורר דמיון ואגדות עירוניות לאורך דורות.

מזרקת ארבעת הנהרות בתרבות הפופולרית

מזרקת ארבעת הנהרות כיכבה במספר סרטים וספרים מפורסמים. אחד הבולטים שבהם הוא הסרט "מלאכים ושדים" (2009) עם איילת זורר המקסימה שלנו, המבוסס על ספרו של דן בראון, שבו המזרקה היא אחת התחנות במסע של הגיבור לפענוח קוד עתיק ברומא.

גם בסרט "לה דולצ'ה ויטה" של פדריקו פליני, אחד הסרטים המזוהים ביותר עם רומא, נראית הכיכר והמזרקה כחלק מהנוף האורבני המתואר.

בשנים האחרונות, המזרקה הפכה לאחד המקומות המצולמים ביותר באינסטגרם, ופיאצה נאבונה בכלל משמשת כמקום צילום פופולרי עבור סדרות טלוויזיה, פרסומות ומגזיני אופנה.

את הביקור בפיאצה נאבונה תוכלו לשלב עם גיחה לפנתיאון או לאחד השווקים היפים של רומא: קמפו די פיורי.

שימור ושיקום לאורך הדורות

לאורך השנים עברה המזרקה מספר פרויקטים של שימור ושיקום. השיפוץ המקיף האחרון נערך בשנים 2014-2015, כאשר מומחים ניקו ביסודיות את האבן, תיקנו סדקים והחליפו צינורות וחלקי מערכת המים. השימוש בטכנולוגיות מתקדמות של לייזר אפשר לנקות את האבן ללא פגיעה בפרטים העדינים של הפיסול.

היום, המזרקה מוארת בתאורת לילה מרהיבה המדגישה את הפרטים הפיסוליים ויוצרת אווירה קסומה בכיכר כולה. מערכת המים המחודשת מבטיחה שהמזרקה תמשיך לזרום ללא הפסקה, כפי שעשתה במשך למעלה מ-370 שנה.

מזרקת ארבעת הנהרות עבור תיירים

סיורים פופולריים ברומא >>

כמוקד מרכזי בפיאצה נאבונה, מזרקת ארבעת הנהרות היא חלק בלתי נפרד מהחוויה התיירותית ברומא. הזמן הטוב ביותר לבקר במקום הוא בשעות הערב המוקדמות, כאשר אור השמש השוקעת נופל על האובליסק וצבעי האבן מקבלים גוון זהוב חם.

בתקופת חג המולד, הכיכר כולה הופכת לשוק חג מולד מסורתי, והמזרקה מקבלת תאורה מיוחדת. בקיץ, אמנים רחוב, ציירי דיוקנאות ומוזיקאים ממלאים את הכיכר, יוצרים אווירה קרנבלית שמזכירה את הימים שבהם הכיכר הוצפה במים לקיום תחרויות ומשחקים ימיים.

מומלץ להקיף את המזרקה מכל צדדיה כדי לגלות את הפרטים הרבים המוסתרים בה, ולאחר מכן לשבת באחד מבתי הקפה הרבים המקיפים את הכיכר ולהתבונן בה ממרחק, תוך לגימת קפוצ'ינו או אפריטיף איטלקי מסורתי.

כמו הנהרות שהיא מייצגת, הזורמים ללא הפסק ממקורות רחוקים אל הים, כך גם המזרקה ממשיכה לזרום בלב רומא, מחברת בין עברה של העיר לבין ההווה שלה, בין האמנות הברוקית לבין החוויה העכשווית, ומזמינה את המבקרים להתפעל, לחלום, ולהיטמע בקסם הנצחי של העיר הנצחית.