בליבה של רומא העתיקה, על פסגת גבעת הקפיטול, ניצב פעם מקדש יופיטר הקפיטוליני – אחד המבנים המקודשים והחשובים ביותר ברומא העתיקה. כמו הפנתיאון וקולוסיאום, המקדש היה לא רק אתר פולחן דתי אלא גם סמל לעוצמתה הפוליטית והתרבותית של האימפריה הרומית.
המקדש הוקדש לטריאדה הקפיטולינית – שלושה אלים: יופיטר (המלך), יונו (אשתו) ומינרווה (בתם), והיה לב ליבה של החיים הציבוריים והדתיים בעיר. "כל הדרכים מובילות לרומא", נהגו הרומאים לומר, וכל הדרכים ברומא הובילו, במובן מסוים, למקדש יופיטר.
ההיסטוריה של מקדש יופיטר הקפיטוליני
הסיפור של המקדש מתחיל בשנת 509 לפנה"ס, כאשר טרקווניוס סופרבוס (לא, אם התעניינתם, הוא לא זה שהקים את חברת האוטובוסים סופרבוס), המלך האטרוסקי האחרון של רומא, הניח את היסודות למקדש. אך במעין אירוניה היסטורית, בנייתו הושלמה רק לאחר סילוקו מהשלטון ובתחילת התקופה הרפובליקנית. יצא שהמקדש נולד במעבר קריטי בהיסטוריה הרומית – מהמלוכה לרפובליקה.
במהלך אלף השנים הבאות, המקדש עבר שלוש שריפות משמעותיות ובנייה מחדש. בכל פעם, הוא נבנה מחדש גדול ומפואר יותר, כמו העיר עצמה, שתמיד קמה מאפרה. הבנייה האחרונה הייתה בימי הקיסר דומיטיאנוס במאה הראשונה לספירה, כאשר המקדש הגיע לשיא תפארתו עם עמודי שיש ענקיים, פסלי ברונזה מוזהבים וגג מצופה זהב שנצץ באור השמש.
מקדש יופיטר הקפיטוליני כמוקד תרבותי ופוליטי
מקדש יופיטר לא היה רק אתר דתי, הוא היה גם לב העשייה הציבורית. כאן נשבעו הקונסולים את שבועת התפקיד, כאן התכנס הסנאט לישיבות מיוחדות, וכאן החלו מצעדי הניצחון המפוארים של הגנרלים הרומיים. מנהיגים צבאיים עלו במעלה הגבעה בתהלוכות מפוארות, מוקפים בשלל מלחמה ושבויים, לפני שהגיעו למקדש להודות ליופיטר על ניצחונותיהם.
אחד הפסלים המפורסמים שהיו במקדש היה של אלת הניצחון, ויקטוריה, שהקיסר אוגוסטוס העמיד בתוך המקדש לאחר שהביא אותה ממצרים כסמל לניצחונו על מרקוס אנטוניוס וקליאופטרה. סיפור הפסל מדגים את הדרך שבה המקדש שימש כתצוגת ראווה של עוצמה פוליטית.
החורבן של מקדש יופיטר
עם התפשטות הנצרות והמעבר של האימפריה לדת החדשה, המקדש איבד את חשיבותו הדתית. במאה החמישית לספירה, הוא נבזז על ידי הוונדלים שפלשו לרומא. לאורך ימי הביניים, אבניו נלקחו לבניית כנסיות ומבנים אחרים – גורל שהיה נפוץ למבנים רומיים עתיקים.
היום, חלק מיסודות המקדש עדיין נראים בחפירות הארכיאולוגיות במוזיאוני הקפיטול. כדאי לשלב את הביקור במוזיאונים אלה עם סיור בגבעת הקפיטול, שתוכננה מחדש על ידי מיכלאנג'לו במאה ה-16 ומציעה נוף מרהיב של הפורום הרומאי ומרכז העיר העתיקה.
חוויית הביקור העכשווית במקדש יופיטר
אף שהמקדש המקורי אינו קיים עוד, כיכר הפיאצה דל קמפידוליו שעיצב מיכלאנג'לו מהווה מחווה אדריכלית לחשיבותו ההיסטורית של המקום.
בערבי קיץ, הכיכר משמשת לעתים לקונצרטים תחת כיפת השמיים, וחבל להחמיץ את האור המיוחד בשקיעה על מדרגות הגבעה ועל פסל מרקוס אורליוס שבמרכז הכיכר.
במוזיאונים הקפיטוליניים, הממוקמים בבניינים המקיפים את הכיכר, תוכלו לראות ממצאים ארכיאולוגיים מהמקדש ומודלים המציגים את מראהו המשוער בתקופות שונות. התצוגות שכוללות גם מולטימדיה מאפשרות למבקרים "לבנות מחדש" בדמיונם את המקדש המפואר כפי שהיה בשיא תפארתו בדומה לתצוגה במוזיאון הפרגמון בברלין.
ביקור בגבעת הקפיטול ובמוזיאונים הרבים שקיימים בה נותן הצצה לא רק לאדריכלות הרומית העתיקה, אלא גם לאופן שבו הרומאים העתיקים שילבו דת, פוליטיקה ואמנות בצורה שהשפיעה עמוקות על התרבות המערבית.